• ogenorganization

אילן - ילד אומנה - 10

שלבי האבל – והגעגוע לשגרה לאחר שבועיים הרמוניה ותחושת סדר מופתית הופיע הסנונית הראשונה, אילן והדס התחילו שוב לריב. מיד אחרי שצפו המחלוקות והכעסים, חזרו לחיינו דפוסי התנהגות קשים. זלזול וחוסר כבוד, הצורך לשיר וכל הזמן לעשות רעש. לאכול עם הסכין ולא להקשיב לכללים. אנחנו שוב, במרכזה של מהפכה אחת גדולה. כך פתאום ללא שום אזהרה, התחילה מערכה נוספת במלחמה. מה התערער, איך זה קרה? - החופש הגדול הגיע - ברוך הבא - ניסיון העבר הוכיח שכל שינוי, יציאה מהשגרה מעלה שוב את תחושות הבלבול, הכאוס ואת הגעגועים למי שהיה. עם כל שינוי אנחנו עוברים שוב, את כל התהליך של ההכרה במציאות, רכישת האמון. קשיים צפים ועולים מחדש, צריכים לקבל מענה, עד ש..... הכאב שיש בתוכו מרפה. התהליך הזה, שחוזר על עצמו, שוב ושוב, הוא חלק ממעגל הריפוי ברמת הנשמה של אילן - ילד אומנה. בחיפוש אחרי התשובות הנכונות, כחלק מהתהליך מקביל שאני עוברת, בחרתי להתבונן בשלבי האבל. מתוך תקווה שהמודל הזה, יעזור לי להבין טוב יותר, את מה עובר על ילד, כל כך צעיר שכל עולמו נעלם בשנייה. שלבים אלה תוארו במודל שלבי האבל שפירסמה ב-1969 אליזבת קובלר-רוס, פסיכיאטרית ממוצא שוויצרי. 1. הכחשה - בזמנים של שגרה יותר נוכחת ההכחשה. היא חלק ממנגנון הגנה. מאפשרת הקלה זמנית. הפסקה מההתעסקות עם העומס הרגשי. כמו גם, יתר השלבים למנוחה זו יש ערך רב בתהליך המורכב של ההשלמה עם המציאות החדשה. 2. כעס - מופיע במיוחד במצבים של יציאה משגרה, אי ודאות מציף חזרה את התחושות של אבדן השליטה. כתוצאה מכך אנו מקבלים מנעד של רגשות קשים והרבה כעסים. זהו שלב קשה מאוד להתמודדות גם עבור כל בני המשפחה. הכעס מופנה החוצה, לכל הכיוונים, לעתים בצורה אחזרית וחסרת הבחנה. 3. מיקוח – שאילן מצוי בשלב הזה אילן הוא עושה כל מה שיכול בכדי שנוותר עליו. יש לו מחשבה שאם נוותר הוא יחזור הביתה לאמא, שיושבת כל היום בבית שבעפולה עילית ומחכה. 4. דיכאון – מתבטא בחוסר רצון כללי עם דגש על אדישות כלפינו. בשלב הזה אילן מבלה זמן רב עם עצמו, מטייל בתוך עולמו הפנימי ולא יוצר קשר. מניחה שבזמן הזה הוא עובר תהליך של בניית זהות עצמאית. בשלב הזה נראה שהוא יוצר את עצמו מחדש. זהות תאפשר לו בעתיד לבסס איתנו קשר ממקום אמיתי וחזק. 5. קבלה – ויתור על המאבק וקבלת המצב החדש. בשל הזה אנחנו מקבלים את התוצאה של השלמה של המציאות החדשה. כאן נוכחים: כנות והרצון למצוא דרכים לקדם את עצמו ולהיעזר במבוגרים שסביבו: הורים, מורים או אנשי מקצוע. אילן עובר חופשי בין השלבים. כל פעם שזה קורה הכללים משתנים. קשיים חדשים צפים ועולים. מנסים להבין מאיפה זה בא, הלב נקרע. כל הזמן אנחנו עסוקים בשאלה, האם בסיטואציה הנוכחית, נצליח לתת את התשובה הנכונה? העקירה מהבית, לפחות בשלב הזה, נותר פצע פתוח. שמצליחים לייצר שגרה על פניו זה נראה שהפצע שהתאחה. בשינויים ומעברים נפתח הקרום העדין וכל הדברים הבלתי פתורים, צפים ועולים. את השלבים האלה נעבור יחד עם אילן כנראה, עוד הרבה פעמים.... עד שנחלים. #פרוייקט_תיעוד_חווית_אומנה_משפחתית: