• ogenorganization

אילן - ילד אומנה - 12

להיות משפחת אומנה זה לקחת על עצמך חבילה ענקית של תסכולים ולעשות בהם סדר את הבחירות שלי בנושא האמהות עשיתי לפני שנים רבות. הפכתי לאמא 22 שנים לפני שאילן הגיע לגור כאן. את האמונות שלי בנושא גידול ילדים, הצלחתי כבר להעמיד במבחן התוצאה. לאורך השנים נוכחתי לדעת שבחרתי עבור ילדי טוב ואילן נכנס לתוך מציאות של ביטחון עצמי שלי כאמא טובה. הילד החדש הגיע וצ'יק צ'ק הצליח לערער אותי, להעמיד את הבחירות שעשיתי בסימן שאלה. מה שהתאים לחמשת הילדים הקודמים כבר לא מספיק טוב. לאילן לא מתאימה סביבה שמאפשרת חופש, אחריות, עצמאות, ומסר שדורש ממנו לשאת בתוצאות. גיליתי שהוא לא מסוגל. אחרי תקופה קצרה של ניסיונות כושלים ותסכול רב, הכתה בי ההבנה שאת אילן צריך לגדל באופן שונה. ידעתי מה צריך לעשות אבל היתה חסרה לי ההבנה למה זה פועל כך. מצד אחד, לא הבנתי למה הכל צריך להיות כל כך קשוח ומצד שני התוצאות דברו בעד עצמם. ככל שהגבולות היו נוקשים יותר הילד היה פחות מתוסכל ויותר שמח. לא הבנתי איך אפשר לגדל כך ילד???? זה היה לי מאד מוזר. מאלצת את עצמי לעשות דברים שאני לא מאמינה בהם. עושה וכל הזמן מרגישה מתוסכלת, הפחד שמפספסת את הבסיס מפעם בי כל הזמן. לא מבינה איך אפשר לגדל ילד ללא בחירה חופשית ואחריות האישית. - איך לומדים את הדברים האלה אם לא מתנסים? אילן החמוד, ילד אומנה בן-7. דורש ממני דברים שונים לגמרי ממה שהתרגלתי לתת מעצמי. מתנגדת ונדרשת לבחור במקומו, כל הזמן. גם בדברים הכי פשוטים: מה ללבוש, מתי להתקלח, בכמה סבון ומים להשתמש. אני מגבילה אותו גם בכמויות המזון, בוחרת עבורו מתי ומה לאכול. לא נותנת לו חופש לבחור כמעט כלום. לא מצליחה להבין את עצמי. כל הזמן אני שואלת - למה אני עושה את הדברים האלה כך? לא צריך להוסיף שהתסכול הזה מגיע עם מנה גדושה של כעסים שבחלק גדול מהמקרים נופל חזרה על הילד. החלטתי לשתף את הצוות המלווה שלנו בתחושה הקשה שיש לי כשאני נדרשת להציב גבולות כל כך נוקשים. שיתפתי גם בפחד שאילן יגדל ללא אחריות וללא יכולת בסיסית לבחור את מה שמתאים לו. מעידית לרנר, ראש צוות ב- מטב השירות לאומנה, קבלתי תשובה פשוטה כזו שפתרה לי את כל רגשי המצפון שפעלו בתוכי ללא הפסקה. המפתח לפתרון הסוגיה הזו מצוי במושג פער. סופסוף הצלחתי להבין את המושג הזה באופן שלא הצלחתי קודם לכן. עידית הסבירה שאילן הגיע לפני שנה וחצי ולמרות שהיום הוא בן שבע, בחלק גדול מהדברים, הוא בן שנתיים וחצי. לאילן אין את הבסיס. הוא לא למד בזמן את כל הדברים שהילדים שלנו למדו באופן טבעי. לילד בן שנתיים וחצי היית נותנת לבחור מה לאכול? בטח שלא. בהרבה מהמובנים אילן אילן עדין מצוי בשלב של הילדות המוקדמת מאד. הוא לא נמצא במקום שיכול להכיל נושא כל כך מורכב כמו בחירה החופשית. הזמן שיחלוף והדברים שיספוג, יגרמו לפער הזה להצטמצם יגיע הזמן מתאים ללמד את כל הדברים החשובים שילד בן שבע צריך לדעת. הדברים הללו היו כל כך חשובים ובסיסיים להבנה שלי ויצרו אצלי חזרה את השקט והביטחון לו הייתי כל כך זקוקה. - תודה עידית. #פרוייקט_תיעוד_חווית_אומנה_משפחתית: