שמתי לב שילדי אומנה מתפקדים היטב ברגעי משבר לאחרונה בזמן שהמשפחה שלנו עוברת תקופה מאתגרת .צפות החזקות של אילן גבוהה מעל פני השטח. מתבוננת על הדברים בזמן שאנחנו עמוק בתוך הכאוס. ברגע אחד, אילן הפך להיות ילד שמח, שמסוגל לקחת אחריות. מסתדר ויודע בקלות מה מצופה ממנו ואפילו למרבה הפלא יודע איזה יום היום ואיזה יהיה מחר. מעניין.....מה קרה? לא יכולתי להשאיר אדישה לשינוי הפתאומי והמפתיע בהתנהגות של אילן. אילו חלק מהנקודות שחלפו בראשי: 1. אילן פשוט פוחד שנוותר עליו אם לא יתנהג יפה 2. מזהה נכון את הסיטואציה ומבין שהכוחות שלנו מופנים כרגע למקום שזקוק יותר. 3. שומר את כוחות לזמנים בהם נהיה פנויים יותר להתעסק עם הקשיים שלו. 4. מצוקה וחוסר ודאות הם דבר שהוא מכיר היטב. 5. לרגע נעלם הטוב הזה שכל כך מטריד אותו. 6. כל התשובות נכונות הורי האומנה, מכירים פחות סיטואציות קשות. לקחנו על עצמינו את פרויקט האומנה משום שהחיים שלנו דבש. אנחנו מגדלים ילד שרגיל לחיות בחוסר ודאות. לכל אחד מהצדדים, יש כנראה, כמיהה להגיע למציאות החיים המוכרת. בנקודת הכמיהה הזו, ברצון העמוק, ברמת התת מודע מתרחשת ההתנגשות. הרכבות שלנו פשוט נוסעות לכיוונים הפוכים. - אנחנו מעוניינים לחזור לאיזון, לשקט וליהנות מחוויות משפחתיות פשוטות - מצד שני - - ילדי האומנה פועלים ככל שיצליחו לחזור למציאות של כאוס, חוסר שליטה. הכמיהה למוכר והידוע שבהרבה מהמקרים לצערי מכיל גם על הזנחה ואלימות. כאשר ברגע מסוים המשפחה האומנת נקלעת לסיטואציה מוכרת לילד האומנה נוצר אצלו השקט המיוחל. כל פעם שאני מצליחה לראות את הצד של הילד האומן, נוצר גם אצלי אותו השקט. לשמחתי אני מצליחה מדי פעם לראות רובד נוסף של אותה המורכבות. שהקסם הזה מתרחש אני מפסיקה לחשוב באופן שיפוטי ומבינה שבסך הכול כולנו בסדר גמור. אין דבר שישמח אותי יותר מליצור מרחב שיח עבור משפחות האומנה. מקום בו נוכל להרגיש בנוח לדבר על כל הרכבות המתנגשות. ללמוד לנהל את המשברים היום יומיים לטובת כל הצדדים. ולבנות את עתיד שלנו יחד. קבוצה סגורה - משפחות אומנה - בלבד מוזמנים לפנות בפרטי. נובמבר 2017 פותחת מטב השירות לאומנה קבוצת עמיתים של הורי אומנה. 10 מפגשים שיתקיימו אחת לחודש בפרדס-חנה. אשמח שתצטרפו ונלמד יחד איך למצוא את נקודות האחיזה שלנו במציאות המורכבת של האומנה. - חג שמח - #פרוייקט_תיעוד_חווית_אומנה_משפחתית:
— ב-המרכז הרפואי הלל יפה.
댓글