הלכתם על זה....עברתם את שלב המיונים וההמתנה. מצאתם מקום בלב. הבטחתם לזרום, ציפתם, התרגשתם. פתאום, זה קרה ואז... הכל השתנה. הסדר שהיה הופר, הרבה דברים הפכו בלתי ברורים, אף אחד בבית כבר לא מוצא את המקום שלו........ואתם רוצים באמת, לקחת אחריות על המשפחה, לחבר את כל החלקים לתמונה חדשה, ולא מצליחים לתמרן בין הצורך של כולם. השכנים, המשפחה, החברים, כולם מתייחסים אליכם כגיבורים. ואין מצב שאתם מתנצלים על הבלגן הזה. אתם עומדים מול האתגר בתחושה שאין אדם אחד בעולם, שיכול להבין את מורכבות של האומנה ואת הסיפור שלכם בתוכה. הרבה פעמים ציפינו שהעזרה תגיע מ ממקור חיצוני: האירגונים המלווים, מנחת האומנה, מטפל רגשי.. . שוב ושוב הצטערנו על המענה חלקי שהגיע אחרי זמן והמאמץ הרב שהשקענו בדרך ושלא הניב את התוצאות הרצויות. העזרה פשוט לא התאימה לצרכים שלנו. זו ניתנה בשפה שלא תמיד הצלחנו להבין והשאירה תחושה כללית של חוסר דיוק. מתוך הניסיון הבנו נידרש מאתנו להמציא את העולם שלנו מחדש, לבד. ללמוד בעצמינו איך להתאים את הכלים שלנו בכדי להצליח במשימה ולהיות הורים טובים לילד הזה. למרות שכישלון זו לא באמת אופציה, ברגע מסויים אחד נגמרו לי הכוחות - הגעתי למסקנות אישיות. הבנתי שאם כל הכאב שיש בהחלטה הזו ש.....כל הסיפור של האומנה - זה כנראה.... לא בשבילי. רגע אחרי שבחרתי להמשיך במסע....נשמתי עמוק.... התחלתי לכתוב את הבלוג הזה. https://www.facebook.com/Foster.Family.Israel/ . לכתוב במטרה לרפא את הצלקות שהותירה בי ההחלטה להפסיק את האומנה. רציתי באמצעותו ליצור שיח סביב ההתמודדות של משפחות האומנות. לשים בחזית את הקשיים שלנו וליצור נראות עבור המשפחות שיושבות בדרך כלל בצל של הילדים והמערכת. בעקבות הפרסומים והשיתופים צפו המסקנות ובעקביותם גם החלום להקים קהילה תומכת עבור המשפחות 1. הצורך שעלה מהשטח גדול הרבה יותר ממה שהמערכת מסוגלת לתת לו המענה. 2. למשפחות נדרש מענה ספציפי מדוייק יותר ממה שאנחנו מקבלים. 3. בשטח קיים ידע נדיר, ניסיון פרקטי וכלים משמעותיים שפיתחנו בעצמינו. התחייבתי לשליחות הזו. ההבנות הללו סמנו את המסלול. יצאתי לדרך. נדרשתי להיות יצירתית, לצאת מאזור הנוחות, לכתוב מכתבים, לעשות רעש ולמצוא אתכם, הורים אומנים נוספים, שותפים לדרך.... הקמתי בפייסבוק את ה -קבוצה סגורה - משפחות אומנה - בלבד https://www.facebook.com/groups/1861313344143697/ - להלן הקישור - חלמתי שאצליח דרכה לממש את החזון שאפגוש עוד משפחות. קיוויתי שהקבוצה הזו תשמש לי כבית. וכל מה שייחלתי לו אכן התממש. הקבוצה הוקמה 17/5/17 יש בה היום 139 חברים יקרים לליבי. הורים אומנים, אחים אומנים בוגרים וגם משפחות שהוסמכו ומחכות לילד שיכנס בקרוב הביתה ויהפוך את כל העולם שלהם למיש-מש אחד גדול. בעזרתכם אני מצליחה להיות הרבה יותר אופטימית. גיליתי יחד הרבה דברים חדשים והמון במשותף. אתם מסוגלים לתת לי את אותו הדיוק שחיפשתי מהרגע הראשון. במהלך השנה הראשונה הצטרפו לקבוצה אנשים מדהימים שמסוגלים להיות שם לגמרי, אחד בשביל השני. יש תחושה חזקה שותפות, הבנה, הכלה שמאפשרת: לצחוק, לבכות, לתרום, לפרוק ולקבל עזרה. לקבוצה מצטרפים, כל יום, חברים חדשים ובאופן טבעי עולים וצפים, צרכים ורצונות נוספים. התמימות שלוותה אותנו בתחילת הדרך התפוגגה ואנחנו מצליחים לראות את המפה באופן בהיר יותר. ים של אתגרים מרכיבים את עולמם של משפחות וילדי האומנה. בעזרת הדברים שעלו בקבוצה, אני חושבת שהצלחתי לבודד את האתגר הגדול מכולם. מצד אחד יש ילד שחייב להרגיש שהגיע לחוף מבטחים. מצד שני יש הבטחה שמזג האוויר באי שלנו יהיה לנצח סוער. כן – ממש כך. מנסים בכל דרך להגן על הילדים כאשר בחוץ: רוחות חזקות נושבות, גלים גבוהים מכים וזרמים תת קרקעיים מאימים להפר את האיזון, כל פעם מחדש. כרגע רואה במשימה של יצירת עוגן יציב את תמצית האתגר שלנו בתקופה הקרובה. חשבתי על הדרך המשותפת שעשינו יחד. אני מאמינה שגם בנקודה המורכבת הזו. יש לנו כקבוצה את הכוח ולתת לעצמינו את המענה הנדרש. אנחנו מגלים, כל יום מחדש, את הכוחות הטמונים בנו. בעזרת הידע שצברנו והיכולת לשתף הצלחנו בהרבה מהמקרים לעזור אחד לשני. מיחלת גם בנקודה הזו למענה הולם. ההצלחה שלנו תלויה ביכולת שלנו לתמוך אחד בשני - המון בהצלחה - בבקשה - שתפו את מה שעל לבכם בתגובות - מודה על נוכחותכם האיתנה בחיים שלי #פרוייקט_תיעוד_חווית_אומנה_משפחתית:
top of page
מיכל דביר - 054-4773736
ליצירת קשר
לדף הבית של העמותה
מירב בן עמי נבון - 054-5410019
bottom of page
Comments