• ogenorganization

האמונות שלי בנושא חינוך הנפצו לרסיסים

#פרוייקט_תיעוד_חווית_אומנה_משפחתית: כל הביטחון שלי בנושא הורות, משפחה ואימהות התערער, ברגע שהפכנו למשפחת אמנה.

את כל האמונות, הערכים, הניסיון והידע שלי, שכבר הצלחתי להעמיד במבחן התוצאה במשך השנים בהן גידלתי את ילדי, התנפץ לרסיסים כשהגיע הילד החדש למשפחה שלנו. הילד החדש, דרש מכולנו לחשב מסלול מחדש, מה שהתאים לביולוגים שלנ, כבר לא מספיק טוב. שלא לדבר על הביטחון העצמי. לא עוד. . כל מה שאני, זה כבר לא מספיק וכל הבחירות שעשיתי בעבר הועמדו בסימן שאלה.


אני מאמינה שילדים צריכים לגדול בסביבה של חופש, עצמאות, וקבלת אחריות על מעשיהם. האומנה אתגרה אותי להביט על הילד ולראות שככל שהגבולות היו נוקשים יותר הפך פחות מתוסכל ויותר שמח. נאלצתי לשנות את אמונותיי, מאלצת את עצמי לפעול בדרכים שאינני מאמינה בהן, עושה וכל הזמן מרגישה מתוסכלת - לא מבינה כיצד אפשר בכלל לגדל ילד ללא בחירה חופשית ואחריות אישית.

לילד החדש, המתוק והחמוד, לא התאימה סביבה שמאפשרת חופש, אחריות, עצמאות, ומסר שדורש ממנו לשאת בתוצאות. גיליתי שהוא לא מסוגל.

הילד החדש דרש ממני אימהות חדשה- אחרת. אימהות שבוחרת במקומו כל הזמן, ולו בדברים הפשוטים ביותר: מה ללבוש, מתי להתקלח, בכמה סבון ומים להשתמש. מה לאכול, מתי וכמה. החופש לבחור, שכה האמנתי ביכולת שלו להוביל את ילדי להצלחה, התגלה כבלתי אפשרי בגידול ילד האמנה המקסים שלנו.

מצאתי עצמי מתקשה עם עצמי, שואלת בלי סוף

- למה אני עושה את הבחירות הללו בשבילו?

- איך ייתכן שדווקא השיטה הזו מתאימה לו?

הרגשתי שאני פשוט חייבת תשובות. . .

בחרתי לשתף את הצוות המלווה שלנו בתחושה הקשה שיש לי כשאני נדרשת להציב גבולות כל כך נוקשים. פחדתי שהילד גדל ללא הבנה של מהי אחריות וללא יכולת בסיסית לבחור את מה שמתאים לו.

לשמחתי, זכיתי לתשובה שפתרה לי את כל הבעיות והשקיטה את המצפון שלא הפסיק לרחוש - המפתח לסוגיה מצוי במושג "פער".

לראשונה הצלחתי להבין את המושג הזה באופן שלא הצלחתי קודם לכן.

הצוות המלווה הסביר לי שאמנם הילד שהגיע אלינו לפני שנה וחצי חוגג כיום כבר שבע, בחלק גדול מהדברים הוא בן שנתיים וחצי. הוא מעולם לא קיבל את הבסיס, מעולם לא הקנו לו את היכולות שאנו סייענו לילדנו ללמוד באופן טבעי. למעשה הילד עדיין מצוי בשלב הילדות המוקדמת מאוד.

בשונה מכל ילד בן שבע, המבין בקלות נושא כה אלמנטרי כבחירה חופשית, הוא אינו יכול כלל להכיל את הרעיון. לילד בן שנתיים וחצי היית נותנת לבחור מה לאכול? . . בטח שלא!

רק הזמן שיחלוף, הדברים שיספוג, החום והאהבה של כולנו, יגרמו לפער הזה להצטמצם. לילד יש את הזמן שלו, והוא שונה מהזמן שהכרתי עד היום. יום יבוא ויגיע הזמן המתאים והנכון לו, ללמד אותו את אותם הדברים שילד בן שבע צריך לדעת.

ההסברים הללו של הצוות המלווה היו כל כך חשובים ובסיסיים להבנה שלי ויצרו אצלי חזרה את השקט והביטחון לו הייתי כל כך זקוקה.

לכאורה עצה פשוטה - תודה לך מנחת האומנה - זכינו ________________________________________________________________ תמונת אילוסטרציה - הפרטים והשמות שונו בכדי לשמור על אנונימיות ________________________________________________________________