• ogenorganization

אומנה בישראל והשוואה בינלאומית

אנו בעמותת "עוגן למשפחות האומנה" שמחים להביא לכם עוד מידע, שייתן לכם מושג וגם פרופורציות למצבנו מול מדינות העולם בעניין היחס לילדי ומשפחות האומנה אומנה היא מתן טיפול משפחתי חלופי מתוכנן ומוגבל בזמן לילדים שאין אפשרות להשאירם בבית, לצד מתן שירותי רווחה לילדים אלה ולמשפחותיהם כדי לסייע בפתרון הבעיות שהביאו לצורך בהשמה החוץ-ביתי, מלבד אומנה כולל הטיפול החוץ-ביתי לילדים גם טיפול פנימייתי, מעונות או מוסדות אולם כיום הולכות ומצטברות עדויות ומחקרים לכך שכאשר יש צורך בסידור חוץ-ביתי של הילד, הטיפול באומנה מניב את התוצאות הטובות ביותר. האומנה בישראל היא הסידור החוץ ביתי בעדיפות הראשונה, את עדיפותו של סידור זה ניתן לזקוף כאמור לטובת יכולותיה של משפחה להעניק לילד חום, יחס אישי ואווירה ביתית. עדיפות זו מתחזקת בשל העובדה שתיאוריות פסיכולוגיות שונות מצביעות על המשפחה כמקום המועדף להתפתחות טובה ותקינה של הילד. בישראל מופעל מערך האומנה מאז שנת 2001 במודל של הפרטה חלקית, כלומר תקצוב ממשלתי והפעלה על ידי עמותות שזכו במכרזים ממשלתיים. עד לשנת 2017 האומנה בישראל לא הייתה מעוגנת בחוק, והתבססה על תקנות של שירות העבודה הסוציאלית. האומנה בישראל קצובה בזמן בהיבט החוקי – עד להפיכתו של הילד לבוגר, כלומר גיל 18, וקצובה בתכלית – כלומר כאשר משפחתו הביולוגית של הילד מסוגלת לקלוט אותו חזרה אליה, סידור האומנה ייפסק והילד ישוב למשפחתו. בישראל, לפני הוצאת ילד מביתו וממשפחתו – נעשים מאמצי סיוע כלכלי, פסיכולוגי וכן הכוונה הורית, וגם כאשר ילד מושם בסידור חוץ ביתי, משפחתו מטופלת במקביל ונעשים מאמצים גדולים להביא המשפחה למצב מתפקד שיאפשר החזרת הילד לחיקה. בהשוואה בינלאומית ניכר כי בכל מדינה מאלו שבחנו – ישנה גישה ושיטה שונה להפעלת מערכי הסידור החוץ ביתי ובראשם האומנה. בארה"ב חיים כ 400000 ילדים בהשמה חוץ ביתית, המערכת הממשלתית האמונה על שלום ילדים מוכוונת כמעט רק למימד הסיכון שבו נתון הילד, הטיפול במשפחה למטרת שיקום והחזרת הילד כמעט ואינו בפוקוס, וישנו "השירות להגנת הילד", סוכנות פדראלית אשר עוסקת רק בביטחון הילדים, ומוציאה ילדים בסיכון לטיפול סוכנויות אומנה פרטיות, ארגונים הקיימים למטרת רווח. בארה"ב ישנם מקרים רבים מאוד של השמה חוץ ביתית, ובשל ריבוי המקרים ומיעוט המשפחות – ילדים גדלים לעיתים עם מטפלים במשרה חלקית בחדרי מלוניות, בתי מלון שנחשבים לא מן המשופרים מבחינות רבות, כולל האוכלוסיות הפוקדות אותם. בשל קשיים וחוסר תמיכה מצד הסוכנויות ילדים עוברים בין משפחות ומלוניות באופן תדיר, ובתרבות האמריקאית (ספרות, קולנוע) ישנם ביטויים רבים לתפיסה שהשמה חוץ ביתית, בדגש על אומנה היא כר פורה לצמיחה שלילית של ילדים ובני נוער לכיוונים של עבריינות, התמכרויות קשות ופגיעה עצמית. בבריטניה חיים כ 65000 ילדי אומנה בכ 53000 משפחות, עד לשנות ה 90 נוהל מערך האומנה במועצות מקומיות / מחוזיות והוא הראשון בעולם, קיים מאז 1853. מאז שנת 1992 מנוהל מערך האומנה הבריטי על ידי עמותות צדקה, אשר מקיימות 12 משרדים ברחבי בריטניה. מספר ילדי האומנה באופן היסטורי היה קטן ביחס להיום, כלל עד כ 12000 ילדים, ולאחר פרשייה משנת 2012 אשר זעזעה את בריטניה ובה מת ילד בן 17 חודשים בשל התעללות מצד הוריו עלתה המודעות בציבור לילדים בסיכון, ובהתאם גם מספר הילדים אשר מוצאים ממשפחותיהם. בבריטניה מטופלים גם הורי הילדים על ידי המועצות, וישנם מקרים בהם ילדים שבים להוריהם, כגישה מוכוונת של המערכת שרואה בזאת ערך חשוב. האומנה בבריטניה מיוצגת בתרבות בספרי וסרטי הארי פוטר, הילד שחי במשפחת אומנה חצי מנוכרת, וגר בחדר שהוא המחסן של הבית. בניו דלהי, הודו, עיר ומדינה בעלות מאפייני עולם שלישי מושמים ילדים אצל קרובות משפחתם, לרוב אחיותיהם הגדולות, אשר מקבלות הכוונה מארגון הנקרא "חסדי ורחמי האל" לאופן שבו עליהן לפעול לגידול וחינוך ילדי האומנה קרוביהם. מודל זה מסתמך על ערך מסורתי הודי שמכונה "שרשרת הערבות המשפחתית". אין נתונים ברורים לגבי ממדי ההשמה במודל זה, אבל ניתן רק לנחש לפי אופי המדינה – אונס של צעירות, עוני נרחב ומערכת בריאות לא מפותחת גורמות לילדים רבים לאבד את הוריהם באופן כזה או אחר ולהזדקק להשמה מחוץ לבית הולדתם. משפחות יקרות, אתם מוזמנים כרגיל להגיב, להעיר ולהאיר, וכמובן לשאול אותנו – כי אנחנו כאן עבורכם! _________________________________________________ #אומנה_מידע_נוסף _________________________________________________ תוכן הפוסט אינו מחליף יעוץ משפטי,אלא מהווה זרקור ידע בלבד _________________________________________________