אילן - ילד אומנה - 23
כשילד האומנה שלנו הגיע, המאבק הראשון היה לשלב אותו בגן רגיל במקום במסגרת חינוך מיוחד שלא תאמה את צרכיו. מול בירוקרטיה סבוכה וללא אישורים רשמיים, פעלתי מתוך נחישות ותחושת בטן – עד שהמערכת כולה התגייסה. כעת, כשהוא כבר מסיים כיתה ד' במערכת הרגילה, סגירת מעגל מרגשת עם הגננת הראשונה שלו מחזירה אותי לתחילת המסע, לחוסר הוודאות ולאמונה שהכול אפשרי. סיפור על נחישות, אומנה והמערך שתומך בדרך. קראו את הפוסט המלא.
כאשר מחליטים לקחת קטין חסר מעמד לאומנה
#פרויקט_תיעוד_חווית_אומנה_משפחתית: כאשר מחליטים לקחת קטין 'חסר מעמד' לאומנה, לא צופים את הקשיים שיעלו בנוסף לקשיים הידועים בגידול ילד באומנה. אתה רואה את הילד היפה, הזקוק כל כך לחיבוק חם וליציבות בחייו ואתה בטוח שאפשר להתגבר על הכול. אני זוכרת שבימים הראשונים היינו בהיי. מאושרים. שקועים בתכנון של איך ייראו חיינו. מהר מאוד נפלנו לתוך סבך הבירוקרטיה. כישראלית, ניתנו לי בחיי שני מספרי זיהוי: מספר תעודת הזהות ומספר אישי (בצבא). הילד המתוק מוגדר כ"קטין חסר מעמד", אין לו מספר זיהוי
אמא אומנת בדרך להיות - חוויה ראשונית ומיוחדת
אז הגענו למסקנה שאנחנו רוצים להיות משפחת אומנה. כל משפחה מגיעה למקום הזה מהסיבות שלה. אצלנו זה היה שילוב של הרצון, שלא התממש, לעוד ילד וההבנה שיש לנו אהבה וחום להעניק לילד שאין לו. העובדה שסבא וסבתא של הילדים שלנו, גדלו שניהם במשפחת אומנה/משפחה מאמצת, הוסיף לרצון שלנו לעשות את הדבר. אחרי שהבנו שיש כמה עמותות אומנה - כל אחת אחראית על אזור גאוגרפי אחר - התחלנו בתהליך. מילאנו שאלונים ארוכים ונפגשנו עם מנחת אומנה. התקיימו מספר פגישות עם צוות ההסמכה. חלקן התקיימו אצלנו בבית. לארגו
על גורל, תיקון, ייעוד, אהבה... וגם משפחה
זוג צעיר, אוהבים, רוצים להרחיב את המשפחה ולהביא ילדים לעולם - לא תמיד פשוט. גרנו באילת והרופאים כבר התייאשו. החלטתי להוכיח לרופא שלי שאני יכולה. שהוא לא יודע הכל 😊 ואכן, כשעזבנו את אילת לנירים ליה כבר היתה בבטן שלי - שבוע 8 להיריון שלנו. עוד כשהייתי ילדה קטנה, החלטתי שאם תהיה לי בת - אני אקרא לה יסמין. בשבועות הראשונים לנס הזה היה לאורן חלום על ילדה ג'ינג'ית עם עיניים כחולות ששמה מתחיל באות ל'. הוא טוען שהערתי אותו באמצע והוא הצליח לראות רק את האות הראשונה של השם. בשם יסמין
חיבוק ראשון - פגשתי ילד עם חיוך על הפנים ועיניים עצובות
לפי עשר שנים פגשתי את ראמז כשהתנדבתי במסגרת 'חיבוק ראשון', עמותה הנותנת מענה של חיבוק ותמיכה לתינוקות וילדים בבתי חולים. פגשתי ילד עם חיוך על הפנים ועיניים עצובות, שוכב במיטה, מחובר למכונת הנשמה. טיפלנו בו מסביב לשעון - בכדי שלא יישאר לבד.... מוזמנים לצפות בסרטון המרגש הזה, שפורסם והופץ ברשת כבר לפני כ-3 וחצי, ע"י בית החולים 'אלי"ן'. בית חולים אלי"ן הינו מרכז לשיקום ילדים ונוער היחיד בארץ ומהמובילים בעולם. בית החולים פרסם את הסרט כחלק מיחסי הציבור שלו, בכפוף להסכמת ההורים הבי