הכותבת ,עו"ד אורית בר לוי מטרת חוק האומנה (*1) לעגן את זכויות ילדי האומנה תוך שימור זכויותיהם על פי האמנה לזכויות הילד. בנוסף, החוק מגדיר איזו משפחה יכולה להיות משפחת אומנה וכן מקנה למשפחות האומנה את זכויותיהן והסיוע הנדרש להם לגידול הילד באופן מיטבי. החוק נועד להסדיר את מעמדן של משפחות האומנה ולתת מענה לפעילותן באופן סדיר, אל מול הגוף המפעיל (ארגוני האומנה), גופים ציבוריים (בתי המשפט, גופי בריאות וחינוך וכו'..), וכן אל מול ההורים הביולוגים. נשאלת השאלה מה מעמדן של משפחות האומנה מול בית המשפט? בדף מידע זה נסקור את הזכויות על פי חוק . חוק האומנה סעיף 43: "בכל עניין הקשור בחיי היום-יום של הילד, ובכלל זה בעניינים המנויים בתוספת הראשונה, תהיה לאומן סמכות בלעדית לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד ולייצגו, ככל הנדרש, לרבות בהליכים משפטיים למיצוי זכויותיו של הילד בעניינים האמורים, ולמעט הליכים נגד הורי הילד (*2) מתן הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי, לרבות נטילת תרופות, ביצוע בדיקות גם וקבלת חיסונים הניתנים לכלל ילדי ישראל, ולמעט טיפול רפואי המנוי בתוספת לחוק זכויות החולה. מתן הסכמה לאבחון התפתחותי ולטיפול מקובל בליקויים, ובכלל זה בליקוי התפתחותי, בליקויי למידה, שמיעה או דיבור או במוגבלות פיזית או חושית אחרת; מתן הסכמה לבדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות ולטיפול פסיכולוגי, בהתאם לתכנית הטיפול ולפי הנחיית מנחה האומנה שמונה לילד, בכפוף להוראות חוק הנוער וחוק טיפול בחולי נפש. הפניה לוועדת השמה לפי חוק חינוך מיוחד, בהתאם לתכנית הטיפול, ולפי הנחיית מנחה האומנה שמונה לילד. בחירת מסגרת חינוכית, שבהם ילמד הילד, ואולם בחירת בית הספר או גן הילדים תהיה כפופה, ככל האפשר, לבחירת הורה הילד בהתחשב באורח חייו ודרכו החינוכית, בסוג מוסדות החינוך. לא בחר הורה הילד בסוג מוסד חינוך, תיעשה הבחירה בידי האומן באישור מנחה האומנה שמונה לילד, בהתחשב באורח החיים ובדרך החינוכית שבהם גדל הילד עד השמתו. בחירת חוגים שבהם ישתתף הילד בעת שהייתו בבית הספר או בשעות הפנאי שלו, לרבות השתתפות בפעילות תנועת נוער. אישור להשתתפות בטיולים, במחנות ובפעילויות בארץ, וכן בחוץ לארץ. - תספורת לילד; - רישום בקופת חולים; - לימוד נהיגה ומתן הסכמה לקבלת רישיון נהיגה; - הוצאת דרכון וחידושו ויציאת הילד מישראל לתקופה שאינה עולה על שבועיים, באישור מנחה האומנה שמונה לילד.
החוק מאפשר להורים הביולוגים למנוע ממשפחת האומנה לטפל ולייצג משפטית את הילד בנושאים הקשורים בחיי היום יום . באם לא התקבלה הסכמה בין משפחת האומנה להורים הביולוגים בעניין זה, על משפחת האומנה להפסיק את הטיפול בנושא עד החלטת בית המשפט. בית המשפט יכול למנות את משפחת האומנה לאפוטרופוס דין לעניין ספציפי זה.
מנגד, למשפחת האומנה ישנו איסור מוחלט לייצג את הילד בכל הקשור לתוספת השנייה לחוק. שינוי שם לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק השמות, התשט"ז-1956; - ברית מילה; - בחירת סוג מוסד החינוך: ממלכתי, ממלכתי-דתי, מוכר שאינו רשמי, מוסד במעמד פטור או - - מוסד חינוך תרבותי- ייחודי; - מתן הסכמה לטיפול רפואי המנוי בתוספת לחוק זכויות החולה; - מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי או לאשפוז פסיכיאטרי, ובכלל זה לטיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות; - יציאת הילד מהארץ לתקופה העולה על שבועיים, באישור מנחה האומנה שמונה לילד.
"בתקופת שהותו של ילד אצל אומן, רשאי האומן להשמיע את דעתו בהליך המתנהל לפני הגורם המוסמך, בכל עניין הקשור לשלומו ולרווחתו של הילד ויינתן משקל ראוי לדעתו ולמידע הנמסר על ידו, והכול בשים לב לזכותם של הילד והוריו לפרטיות; ראש הגורם המוסמך (*3) רשאי שלא להביא לפני מי מהצדדים או המוזמנים לדיון דברים שהביא האומן, וכן רשאי הוא שלא לשמוע את האומן מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שדעתו בעניין כבר נשמעה".
דיונים וויכוחים רבים היו בעניין סעיפים אלו, מצד אחד ביקשו להגדיל את חשיבותן של משפחות האומנה המטפלות ביום יום בילדים ומצד שני עלה חשש לניגוד אינטרסים וחשש מהתערבות בהחלטות מקצועיות כמו הוצאת הילד ממשפחת האומנה , אימוץ וכו' . טענת המחוקק כי נתינת כוח משפטי רב מידי למשפחות האומנה בבתי המשפט יכול להביא לעיכוב ב"זמן הילד" . בנוסף, היה חשש מפערי כוחות מאוד גדולים בין ההורים הביולוגים לבין משפחות האומנות שמטבען הן משפחות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר. בסופו של דבר לאחר מספר דיונים וויכוחים, הוחלט כי בנוסח שאושר ישמר איזון, יש אפשרות למצות את זכויות הילדים באותם ענייני יום יום השמורות למשפחת האומנה ובהם תהיה אפשרות ללכת להליכים משפטיים לטובת הילד, אם יש התנגדות של הורה הילד כי אז צריך מינוי אפוטרופוס לדין, על פי שיקול דעתו של בית המשפט.
ועדת ערר - הליך משפטי נוסף, אשר דן בעניינה של הועדה לבחון את דרכי הטיפול בילדים, שכן זהו תפקידו של בית המשפט לענייני נוער. ניתן לערור לפני ועדת הערר על החלטות לפי חוק האומנה בנושאים הבאים: מתן רישיון אומנה, חידושו, ביטולו, התלייתו או סיוגו וכן לעניין הגבלת סמכויותיו של אומן בהסכם. (*4) ועדת הערר מורכבת משופט בית משפט לענייני משפחה, והוא יהיה היושב ראש, שני עובדים סוציאליים, פסיכולוג קליני ופסיכיאטר מומחה, ובלבד שלפחות שניים מהם לא יהיו עובדי המדינה. חשוב להדגיש כי החלטה של ועדת ערר אינה ניתנת לערעור עוד. (*5)
חוק האומנה וחוק האימוץ אינן מפרטים את הפרמטרים שאיתם יש לבחון את החלטות הממונה על הרישוי האומנה. פסיקה בתאריך 12.5.2020 ניתנה החלטה בערר (*6) 41/18 בה כבוד השופט אלון גבינזון חידד מספר נושאים: נקבע כי סמכות הועדה אינה מצומצמת ויש לבחון את תקינות ההחלטה של הממונה על האומנה גם לגופה ולא רק באופן שרירותי. השופט הדגיש את המושג טובת הקטין (טובת הילד) כעיקרון מנחה בחוק האומנה (*7) .יש צורך לתת משקל גם לרצון הילד כסובייקט (*8) וצריך לבוא לידי ביטוי בשיקולי הממונה על האומנה. (*9) החלטת הועדה לאזן את חשש הממונה והמפקחת על האומנה בכך שינתן רישיון זמני למשפחת האומנה עם קריטריונים בהם המשפחה תצטרך לעמוד , ומצד שני להתחשב ברצונו של הילד .
לסיכום, אנו רואים כי בחוק ניתן כוח משפטי מצומצם למשפחות האומנה בשל החשש מניגוד עניינים.
יש קושי אמיתי מצד משפחות האומנה לקבל את זכותם לאמירת דעתם בפני השופט הדן בתיק הילד, בו הם מטפלים במסירות ומכירים אותו בצורה הטובה ביותר, הרי משפחות האומנה הינם האנשים המשמעותיים ביותר עבור הילד בתקופת גידולו תחת מסגרת האומנה.
מחד, נראה כי המדינה מפקידה בידי משפחות האומנה אחריות גדולה לגידול ילדי האומנה כאילו היו ילדיהם הביולוגיים (*10) מאידך ,יש סתירה בין האמון בהשמת הילד במשפחת האומנה אל מול חוסר האמון שניתן למשפחות האומנה במניעת זכותם הבסיסית להשתתף בדיונים מהותיים הקשורים לעתידו של הילד וכן סותרת את הזכות הגישה למערכת השיפוטית ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו . ************************************************************************************** הערות שוליים *1 חוק האומנה לילדים,תשע"ו-2016. *2 הכול אלא אם כן הוגבלה סמכותו של האומן בנושאים. *3 גורם מוסמך : בית משפט, ועדת תכנון טיפול והערכה, ועדת אבחון, וכל גורם אחר המוסמך לפי דין להחליט על השמה. *4 חוק האומנה ,סעיפים 23,24,25,26 *5 חוק אימוץ ילדים-1981, התשמ"א, סעיף 36 א (ב) ו- 36 א (ג). ראה גם סעיף ההגדרות בחוק האומנה שמפנה לחוק האימוץ –" "ועדת ערר" – כמשמעותה בסעיף 36א לחוק אימוץ ילדים" *6 ערר 41/18 פלונית נ' הממונה על רישוי האומנה )פורסם בנבו, 12.05.2020( *7 "מטובת הילד לזכויות הילד-ייצוג עצמאי שלש קטינים", יחיאל ש' קפלן, כרך ל'א. " ההגדרה המקובלת בעולם לעיקרון טובת הילד מושתת על ההנחה שהילד צריך להתפתח פיזית , נפשית ,מוסרית, רוחנית וחברתית ,בדרך בריאה ונורמאלית. הדוקטרינה גורסת כי הילד אינו אובייקט- קניין או מעיין קניין השייך להוריו, אלא סובייקט , בעל אישיות עצמאית ,זכויות וצרכים משלו". נוסף סעיף 4 לחוק מגדיר מהי טובת הילד בשים לב לתת סעיף 8 : " עמדת הוריו או אפוטרופסו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו בעניין הנדון". *8 ערר 41/18 פלונית נ' הממונה על רישוי האומנה )פורסם בנבו, 12.05.2020(, ע"מ 13 *9 ככל שגיל הילד עולה , כך משקל רצונו עולה בשקלול החלטת הממונה. *10 סעיף 42 (א) : " לאומן תהיה אחריות לטפל בילד, להשגיח עליו ולדאוג לצרכיו ולהתפתחותו, בדרך שהורה מסור היה נוהג בנסיבות העניין, בהתאם להוראות חוק זה ולהסכם כאמור בסעיף 47, ובהתאם לתכנית הטיפול של הילד.
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי במקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.
הכותבת ,עו"ד אורית בר לוי
