#פרוייקט_תיעוד_חווית_אומנה_משפחתית: עד היום אנחנו קוראים לו ״ילד הפתעה״- מכיוון שאין לנו מושג במה יפתיע. הוא לא חוסך מאיתנו כלום, מעביר אותנו בכל סקאלת הרגשות, ללא הנחות ורחמים.לפני כשש שנים יצאנו לדרך. החלטנו להיות משפחה אומנת. בכדי לקבל אישור שמאפשר להגשים את הרצון שלנו לתת בית חם לילד אומנה, התחלנו תהליך של מיון והשמה. אנחנו בחרנו באומנה טיפולית, שהינה אומנה לילד עם מורכבות גדולה יותר. תהליך ההסמכה לאומנה כלל: פגישות, שיחות, מבחנים, שאלונים, שאלות שאלות שאלות..... היה רגע שהרגשנו כמועמדים ליחידה סודית עילית ולא כמועמדים להיות משפחה אומנה. עם הזמן שחלף והתהליך שהתקדם, שיתפנו מכרים, קרובים, חברים. למרות שלא כולם הבינו את ההחלטה, וחלק מהמשפחה הקרובה לא תמך בבחירה, המשכנו בתהליך.התהליך היה ארוך ומורכב. בדרכנו ליעד, התקיימו הרבה שיחות, התמונה שציירו לפניינו, לא היתה אופטימית, בלשון המעטה. הבטיחו לנו שהדרך תיהיה מלאה קושי. הבנו שיהיה קשה. כמשפחה אנחנו מכירים קשיים ורגילים להתמודדות מורכבת. . . ניסינו לרדת לעומקם של הדברים ולהבין מה ההבדל בין המוכר לנו להבטחה שקשיים רבים יגיעו יחד עם הילד. התעניינו מאד וקיווינו לטוב.הרגע, שבו התקבל האישור החתום, מטעם הרווחה ועמותת האומנה, אישור שעברנו את הבדיקות והמבחנים, היה רגע שבו היו מעורבים הרבה רגשות והיתה בו גם הקלה.המשכנו במסע. המתנו לילד המיוחל, ולאחר תקופת המתנה הגיע המתוק שלנו. פגשנו ילד מיוחד שהקסים את כולנו, הוא נכנס הישר ללב ולנשמה. התאהבנו ברגע אחד ושמחנו לשמש לו הורים. האחים הגדולים והחברים . . . כולם היו שותפים והלב התרחב באהבה גדולה.מצידו של ״ילד ההפתעה״ היתה חשדנות גדולה – בודק את כולנו, כל הזמן. מי אנחנו בשבילו? מה יקרה אם ? עד כמה נוכל להכיל? אומנם הוא רק בן 5 אבל .........נסיון חיים של .....אין לדעת, היסטוריית חיים שלרוב אנחנו אומרים ״שלא נדע״ והוא, לצערנו, ידע.ללכת לבד בדרך האומנה, זה בלתי אפשרי. במסע הזה יש הרבה מאד שותפים. החוכמה הגדולה היא לפתוח את הבית והלב ולסמוך על התהליך. הבית הפרטי שלנו פתאום חשוף לכולם: לארגון האומנה, מנחת האומנה שלנו, עו"ס מטעם הרווחה, מטפל רגשי, הורים ביולוגים, רופא פסיכיאטר, בית-ספר, מדריכים וחונכים. . . כולנו שותפים. האומנה דורשת הרבה תשומת לב: שיחות, עצות, חשיבה והנחייה . ״ילד הפתעה״ מגדל אותנו כהורים בלי הנחות. בשלב מאד מוקדם בחרנו להפוך את קושי למנוף צמיחה, הצרכים של הילד מדוברים ומקבלים תוקף ותוכנית טיפול. הבית שלנו מאפשר, מכיל ביקורים וחשיפה כשהילד נמצא כל הזמן, בראש סדר העדיפיות.הזמן שחלף, עשה לכולנו הרבה טוב. למדנו לסמוך אחד על השני. אנחנו פה ו״ילד ההפתעה״ הכי הכי פה. כולנו יחד בשבילו. ואנחנו ההורים למדנו ״ההורות החדשה״. יחד עם האחים אנחנו מתרגלים את ה"משפחתיות החדשה".הורות לילד אומנה היא הורות קשה קשה קשה קשה- ואפילו לא מתקרב למה שניסו לומר לני בהתחלה. כי זה קשה אחר כי זה קשה ונפלא גם יחד. למרות הכל, לא היינו מוותרים על שום דבר מזה-אולי על חלקים מסוימים כן, אבל.... במחשבה שנייה ניתן לראות את המתנות. כל הדבר המורכב, המוזר והנפלא הזה שנקרא ״אומנה״ זאת חוויה עוצמתית ביותר. הדרך שעוברים יחד כמשפחה, כאינדבידואל בתוך המשפחה אומנה, כמשפחה בחברה- הכל השתנה..... וטוב שכך.״ילד ההפתעה״ שלנו כבר נמצא אתנו כשש שנים, שש שנים מורכבות ומשנות חיים לכולנו, אחד הדברים הבולטים שקרו ל״ילד ההפתעה״ זה השינוי בעיניים שלו- הוא הגיע אליינו עם עיניים עצובות וכבויות וכיום, אוי כמה שמחה יש לו בעיניים וכמה אור.הסבר המערכת רישיון אומנה: על מנת להפוך להיות משפחת אומנה יש תהליך מיון אשר מורכב משיחות, מבחנים, בדיקת ממליצים נוהל הקיים בחוק האומנה. רק לאחר קבלת רישיון אומנה ניתן להפוך להיות משפחת אומנה. ______________________________________________________________ תמונת אילוסטרציה - הפרטים והשמות שונו בכדי לשמור על אנונימיות ______________________________________________________________
