איך מלמדים ילד לקחת אחריות? עם הביולוגים שלי לא הייתי צריכה להשקיע מאמץ, העבודה שלי הסתכמה במתן דוגמא אישית. עם אילן זה ממש סיפור אחר לגמרי. את הכביסה הוא זורק על הרצפה בחדר האמבטיה. השמיכה גולשת מהמיטה ואת הפיגמה אני מוצאת, כל פעם במקם אחר. את הצעצועים הוא אף פעם לא מחזיר למקום. קופסת האוכל נשארת בבית הספר יחד עם אינסוף מטריות, עליוניות, צעיפים ולפעמים גם נעליים. ואין שום דבר שחוזר למקום. . . זה מרגיש כמו כאוס מוחלט.
כשאילן רק הגיע, היתה לי הרבה סבלנות.
השתמשתי בטכניקה המוכרת - הדוגמא האישית בתוספת הסברים מקיפים ובקשות אישיות.
אנחנו אחרי 4 שנים וזה מרגיש שאין הפנמה.
בזהירות אני משתפת אתכם שנראה שאפילו שהבעייה מחמירה.אז בנינו תוכנית התנהגותית. בהתחלה נראה שאילן מתלהב מהרעיון של הטבלה החתימות והגלידה שמגיעה כל פעם אחרי שהוא מסדר את המיטה בבוקר. לאחר חווית הצלחה קצרה חזרנו למצוא את השמיכה על הרצפה ואת הפיג'מה במסדרון.
כבר חודש שהתכנית לא עובדת והמצב שוב מחמיר.ניסיתי לקחת את הילד לשיחה מלב אל לב. הסברתי לו כמה אני אוהבת אותו וכמה אכפת לי. שאני רוצה בשבילו את כל הטוב שבעולם וכמה חשוב זה שיהיה לו סדר בחיים. אילן ניסה להשאר מרוכז, לא בהצלחה. הוא החזיר לי מבט עם חיוך כובש. הוא בחר שלא לשתף אותי במחוזות אילהם נדדו מחשבותיו ואני בחרתי בסחיטה רגשית. "תעשה את זה בשבילי . . אתה יודע כמה חשוב לי . . . " גם זה לא עזר.בשבוע שעבר, באחד הערבים החורפיים, מצאתי את עצמי חולמת בהקיץ על דרכים יצירתיות להתמודד עם נושא הזה. חשבתי שאני יכולה לנסות לתת דוגמא אישית ופשוט להפסיק גמאני לשים דברים במקום. ניסיתי לדמיין את הבית הפוך והגעתי להכרה שאילן כנראה, בכלל לא ישים לב.
במקביל גלשתי במחשבות לשנים הראשונות של אילן בעולם וחוויה אישית שצרובה לו ב- DNA ההשלכות של חוסר אחריות הורית כבסיס טבעי. חשבתי כמה זמן יקח לו לעבד את החוויה הזו והחלטתי ללכת על תוכנית חדשה.במקום לשים במרכז את נושא הסדר, החלטתי להתחיל את התוכנית בבנית המוטיבציה לשינוי.
הבנתי שהבסיס לאין שינוי עומד חוסר רצון ושלאילן אין בכלל שום מוטיבציה פנימית לסדר ולאירגן.
מצד אחד זה קשה ומצד שני אני גם מאד שמחה שאין לו שום רצון לרצות את הרצונות שלי. אני בהכרת תודה למקום הזה של הביטחון העצמי שמאפשר לו להראות על הצג החיצוני את הבלאגן שיש לו בפנים.למרות כל מה שהבנתי עד עכשיו החלטתי לא לוותר. אני מתכוונת לנסות יחד איתו למצוא לפחות שלוש סיבות, לביצוע שינוי מכל סוג. לקשור בין הרצון לשינוי, למוטיבציה וחיית הצלחה
בכל מקרה הבנתי שכדאי לקשור בין הדברים ולהשאיר את הבחירה של המטרות ביידים שלו.
אין לי ספק שהוא מסוגל וש הגיע הזמן ליצירת שינוי.שמתם לב שלא הייתי כאן הרבה זמן?
כבר כמה זמן שאני מנסה לחזור, רק שהמתכונת הקודמת פחות עובדת בשבילי היום.
כשהתחלתי לכתוב את הבלוג המטרה היתה לגבש קהילה של הורי אומנה ולהקים עמותה של משפחות אומנה.
בתקופה ששמרתי על שקט - הבנתי הרבה דברים חדשים לגבי היכולת שלנו ליצור שינויי בכל מה שקשור לאומנה בישראל.
היום לא מספיק לי רק לשתף – אני רוצה את התקשורת איתכם,
אני מתפללת שתגיבו ותשתפו אותי בחוויות שלכם.
מהיום והלאה אני לא רוצה להשאר לבד עם כל המשקל והציפיה שלי להצליח בעצמי.
כמו שנהוג לומר - לפעמים נדרש כפר שלם בכדי לגדל ילד אחד.מאד שמחה לתקשורת הזו ומבקשת שתוף פעולה.
הייתי מאד רוצה לשמוע איך זה עובד אצלכם #פרוייקט_תיעוד_חווית_אומנה_משפחתית:
